מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי בעת שרכבה עמד בשיירה בפקק תנועה הגיח רכב הנתבעת במהירות ופגע בו מאחור. כתוצאה מכך נהדף רכב התובעת אל הרכב שעמד לפניו ונגרמו לו נזקים מקדימה ואחור.

להגנתה טענה הנתבעת כי הנהגת ברכב הנתבעת הצטרפה לתאונה קיימת. לטענתה הנהגת ברכב הנתבעת הבחינה כי שלושה רכבים שנסעו לפניה היו מעורבים בתאונה וכי רכב התובעת פגע ברכב שנסע לפניו, לפני שנהגת רכב הנתבעת פגעה ברכב התובעת.

בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים המעורבים. ב"כ הצדדים סכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולקבוע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה מקדימה ומאחור.

אין מחלוקת בין הצדדים כי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין הנזקים מאחור.

באשר לנזק שנגרם לחלק הקדמי של רכב התובעת, שוכנעת מהעדויות כי רכב הנתבעת הדף את רכב התובעת אל הרכב שעמד לפניו. נהג התובעת העיד בבירור כי עובר לתאונה הוא היה בעצירה מוחלטת וכי רכבו נהדף כאמור. אציין כי תיאור התרחשות התאונה על ידי נהג התובעת היה מפורט ומהימן.

יש לציין כי ברכב התובעת היו נוסעים אשר יכלו להעיד על אופן התרחשות התאונה. בנוסף היו נהגים של שני כלי רכב נוספים שהיו מעורבים בתאונה ושוטר, אשר יכלו גם הם להעיד מטעם התובעת על אופן התרחשות התאונה. עדים אלה לא התייצבו לדיון ועדותם לא נשמעה. במצב עניינים רגיל ייתכן והיעדרותם של עדים אלה הייתה פועלת לחובתה של התובעת. עם זאת לאחר ששמעתי את עדותה של הנהגת ברכב הנתבעת, שוכנעתי כי יש לקבל את גרסת נהג התובעת במלואה.

הנהגת ברכב הנתבעת הודתה כי הרכב שלפניה בלם וכי היא לא הבחינה בו. לדבריה במועד התאונה היא הבחינה אך ורק בשני רכבים – שלה ושל התובעת. הנהגת לא הבחינה כי היו רכבים נוספים שהיו מעורבים בתאונה. על כך נודע לה רק לאחר התרחשות התאונה. מעדותה עולה כי הגרסה שהוצגה בכתב ההגנה לפיה הנהגת הצטרפה לתאונה קיימת הייתה בלתי נכונה. יש לציין כי מטופס ההודעה לנתבעת שצורף לכתב ההגנה, ניתן היה ללמוד על הגרסה שהוצגה בכתב ההגנה. עם זאת בעדותה לפני הציגה הנהגת ברכב הנתבעת גרסה שונה לחלוטין. הבדל זה פועל לחובתה של הנתבעת.

איני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת לקיומה של רשלנות תורמת מצדו של נהג התובעת בכך שלא שמר מרחק מספיק מרכב הנתבעת. שוכנעתי כי רכב התובעת היה בעמידה מוחלטת שעה שרכב הנתבעת הגיח במהירות ולא שמר מרחק מרכב התובעת. די בכך כדי לדחות את הטענה. מבלי למעט ממסקנתי זו אציין כי נהג התובעת העיד כי עמד במרחק של מספר מטרים מרכב הנתבעת.

זאת ועוד, הנהגת ברכב הנתבעת הודתה כי עובר לתאונה נסעה במהירות של כ- 70 קמ"ש. עובדה זו מתיישבת עם גרסת הנהג ברכב התובעת לפיה הנהגת ברכב הנתבעת נסעה ב"מהירות עצומה". בעניין זה אציין כי מהירות הנסיעה הגבוהה מתיישבת עם הנזקים הגבוהים שנגרמו לשני כלי הרכב וכן למעורבותם של כלי רכב נוספים באירוע.

סוף דבר התביעה מתקבלת. לאור התוצאה אליה הגעתי ניתנת הזדמנות לצדדים למסור הודעה מוסכמת בדבר הסכומים לתשלום. הודעה שכזו תימסר בתוך 7 ימים.

בהעדר הסכמה בית המשפט ייתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בתיק ובהתאם לשיקול דעתו.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים. התיק נקבע לתזכורת פנימית ביום 12.5.2011

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: